ביתא היום
ביתא – בית לאמנות ועיר, הינו מרכז אמנות עירוני של המחלקה לאמנות פלסטית בעיריית ירושלים. המרכז הוקם בשנת 2014 במבנה סיידוף ההיסטורי ברחוב יפו בשכנות לשוק מחנה יהודה. המרכז מהווה בית פעיל לקידום ואירוח תערוכות ויוזמות אמנותיות וכמרכז לתיירות אמנותית בירושלים, מתוך רצון לבחון ולעודד את הקשרים בין אמנות, חברה והעיר ירושלים על כל גווניה ומורכבותה. הפעילות כוללת: גלריה פעילה לאמנות עכשווית, קורסי עיצוב ואמנות, אירוח קבע של סדנת העץ של מוסללה, סיורי אמנות ופסטיבל אאוטליין- איור ומילים בירושלים.
סיפור המקום
ביתא ממוקם ברחוב יפו שבלב העיר, על ציר הרכבת הקלה. המרכז פועל מתוך מבנה סיידוף ההיסטורי, אשר ריכז בין חצרותיו אנשי מלאכה רבים מירושלים. המקום הוקצה למחלקה לאמנות חזותית של עיריית ירושלים ב- 2012 ונפתח לפעילות ב- 2014 כמקום מפגש לאמנים, אנשי חינוך, בעלי מלאכה, ותושבים, על מנת לאפשר מקום לשיח משותף וליצירה. מיקומו של ביתא בבניין היסטורי של בתי סיידוף נועד לספר את סיפורו של המבנה ההיסטורי המשלב מספר סגנונות בניה קלאסיים של שכונת חצר, הבולט ביניהם הוא סגנון בניה ״יהודי בוכרי״, שהיה נפוץ בארץ בראשית המאה ה-20, ובו משולבים בתי מגורים, חנויות מסחר ובתי מלאכה קטנים.
בית סיידוף
שכונת סיידוף נבנתה בשנת 1911 בין שכונת בית יעקב ובין בית החולים שערי צדק הישן, בידי עולה עשיר מבוכרה בשם יצחק סיידוף. המבנה המרכזי בשכונה היה גדול ומאורך, מקושת מעט כלפי פנים, ובן שתי קומות. קומת המסד פנתה לרחוב יפו והיו בה שורת חנויות ובתי מלאכה אשר התהדרו בשערי כניסה רחבים ומעוטרים. חלקן האחורי של החנויות שימש כדירות לבעלי החנויות ולמשפחותיהם ופנו אל החצר הפנימית שעץ ערבה גדול הצל בה על שני בורות מים ועל מבנה השירותים המשותפים. סמוך לשער השכונה עלה גרם מדרגות אבן אל הקומה השנייה, בה נבנו דירות מרווחות, מרפסות ובית כנסת. לאורך השנים החל מצבו הפיזי של המבנה להידרדר ותושביו פונו. בחצר הרחבה הוקמו מבנים ארעיים ואמנים ובעלי מלאכה שבו לאכלס את המקום. לצד בתי מלאכה ותיקים כגון מפעל זוהר האגדי למוזאיקה (1939) ומפעל גוטליב בומץ למרצפות ובלוקים, נפתחו במתחם נגריות חדשות, בתי מלאכה וסטודיות של אמנים וביניהם רחשה סצנה אמנותית תוססת ובלתי ממוסדת. מבנה זה ייחודי במיקומו המרכזי בלב העיר, בארכיטקטורה שלו ובכך שהוא מספר את סיפורה של העיר, על השינויים החברתיים, הכלכליים והאורבניים המשמעותיים שחלו בה.
תחנות בחיי המבנה עוברות דרך ראשית המאה ה- 20 עם חיי קהילה תוססים חנויות ובתי מלאכה לצד מגורים צפופים, המולת ילדים, שירותים משותפים, שני בורות מים ובית כנסת, אל שנות ה- 80 עת בה עמד הבניין על סף התפוררות ושימש אמנים ובעלי מלאכה ירושלמיים למגורים, לחללי עבודה מאולתרים ולאירועי תרבות, ועד לעשור הראשון של שנות ה- 2000, בו עבר מבנה סיידוף תהליך מקיף של שימור ושיפוץ כחלק ממיזם נדל״ני של מתחם בתי יוקרה ומסחר ביוזמת חברת הבנייה אשדר. בחצרו הפנימית נבנה מגדל דירות בן 23 קומות.
הקמת ביתא
בניית ביתא נוצרה כחלק משיתוף פעולה בין אמנים היוצרים במרחב האורבני ותושבים מתוך תפיסה של חיבור הגורמים המעצבים את פני העיר. התפיסה האוצרותית שהנחתה את המקום היה הרצון להתכתב עם העבר של המקום כבסיס ליצירת עתידו. תערוכת הפתיחה של המקום, הייתה פרי מחקר ויצירה של קבוצת רזידנסי בינתחומית של עשרה יוצרים, אשר עבדו לאורך שלושה וחצי חודשים. האמנים ביקשו לספר את סיפורו של מבנה סיידוף כדרך לגלות את העיר על השינויים העירוניים, הערכיים והחברתיים שעברה וכהזדמנות לחשוב מחדש על עיצוב עתידה. במסגרת התערוכה הציג אלעד ירון תיק תיעוד מקורי של המבנה אשר כלל מידע על בניית בתי סיידוף לצד סיפורים מתושבים המכירים את עברו של המבנה, דפנה שלום יצרה פרויקט של סטודיו נייד וסידרת פורטרטים מצולמים, יאיר אסף שפירא ונועם כוזר תכננו מפה דינמית המבוססת על מערכת מיפוי שיתופית של מרחב העיר ובה מידע לפי עניין אישי. איתם טובול יצר רשות חדשה – רשות הקמעונות, אשר בה קמעונות נענים לתפילות כמוסות ומאווים עכשווים של תושבי העיר, מתן פנקס הציג סרט קצר העוסק במתחים מרכזיים בחברה הישראלית, נטי שמיע עופר בנתה תוכנית למפעל יצירת אריחים ממזון ציפורים וחיה רוקין ומירב סבירסקי הציעו סיורי אמן פרפורמטיביים במרחב האורבני. מאז ממשיך ביתא להוות מקום לעשייה אמנותית מתוך חיבור לעיר ולחברה היוצרת אותה.
בית סיידוף מכיוון רחוב יפו, 2017