אורגניזם 512 - ביתא

אורגניזם 512 גרסת ביתא #2

קולקטיב צורה צרורה | ארז כהן ונעם אייזנשטט
אוצרת: ליטל מרקוס מורין
נעילה: יום שלישי | 26.8.25

אורגניזם 512 הוא ניסוי תצוגה חי, בו מיטשטשים ונכתבים מחדש הגבולות בין אובייקט, חומר, טכנולוגיה ותנועה. זהו מרחב הפועל כישות ביוטכנולוגית: מערכת דינמית, קינטית ומגיבה, הפועלת מתוך היגיון פנימי ומשכללת שפה של חומר, תבנית וקוד.

המספר 512 לקוח מפרוטוקול DMX – מערכת שליטה דיגיטלית לתכנות תאורה תיאטרלית. כאן הוא חדל מלהיות תשתית טכנית בלבד, והופך לקוד גנטי של מבנה אורגני־טכנולוגי: ממדידה פונקציונלית למטפורה של תגובה, תנועה ואפשרות.

האמנים תרגמו את שפת תכנות התאורה והמירו אותה לשליטה במנועים שונים. במקום מערכת המבקשת לייצר תאורה מדויקת וצייתנית, הם פיתחו שפה חדשה: מארג שבו אור, סאונד, תנועה וחומר מגיבים זה לזה. הקוד, שנועד במקור למופע תיאטרלי, הופך למנגנון חי המארגן את הקצב והיחסים בין האובייקטים במרחב.

המיצב, שנוצר במיוחד עבור חלל הגלריה, התגבש מתוך שיתוף פעולה מחקרי בין כהן ואיזנשטדט, בו הם בחנו את המפגש בין חומרי מלאכה מסורתיים לטכנולוגיות עכשוויות. מתוך דיאלוג זה נרקמה שפה היברידית: שילוב של פיסול קינטי, אובייקטים מן המוכן ותאורה חכמה, היוצרים מרחב תצוגה דינמי הפועל כגוף חי – אורגניזם אסתטי־טכנולוגי, ספק־דיסטופי, ספק־פוסט־אנושי.

העבודות נוצרו בתהליך מתמשך של פירוק והרכבה: אובייקטים יומיומיים, חומרים תעשייתיים ומערכות שליטה הוצאו מהקשרם והוסבו לרכיבים פואטיים, בתזמון ובנוכחות חדשים. באמצעות שיבוש והרחבת תכנות קוד תאורה נבנה מארג אחיד אך רב־שכבות: מערכת אסתטית־מכאנית, שבה קוד ותנועה יוצרים יחד תקשורת פתוחה. כך נוצרת שפה חומרית־דיגיטלית, המחברת בין אובייקטים, בין שכבות של זיכרון טכנולוגי ובין שליטה לתנועה החורגת ממבנים קבועים.

המיצב מציע מעין פרוטוקול של קיום: אורגניזם המתהווה מתוך תזמון פנימי ומחזורי של שינוי והתמרה. הוא משקף את טשטוש הגבולות בין אדם למכונה בעידן של קוד ודימוי, ומזמין להתבונן באפשרות שבה החי, הטכנולוגי והאתי שזורים זה בזה.

בעידן של בינה מלאכותית, דטאפיקציה ומלחמות תודעה, בו מערכות כוח פועלות באמצעות קוד, תנועה ודימוי, אורגניזם 512 מדמיין אפשרות אחרת.

ארז כהן, בוגר המחלקה ניו־מדיה במוסררה (2024), יוצר במיצבים אינטראקטיביים המשלבים תכנות, אלקטרוניקה ווידאו־מפינג, באמצעותם הוא חוקר  את המפגש בין האנושות לבינה מלאכותית.

נעם איזנשטדט, בוגר המחלקה בניו־מדיה במוסררה (2024), מתמקד בפיסול קינטי, רדימייד, וידאו ותאורה, ויוצר מיצבים אבסטרקטיים המשלבים טכנולוגיות חדשות וחומרים מסורתיים.

המיצב מוצג במסגרת 'גרסת ביתא'- חממה לקולקטיבים בראשית הדרך. החממה, הפועלת זו השנה השנייה, שמה לה למטרה לטפח דור חדשים של יוצרים ויוצרות שיובילו את שדה האמנות בירושלים.