אחד שתיים מיקס נקודת מפגש

נקודת מפגש היא סדרת תערוכות המבקשת לנסח מרחב של דיאלוג בין מרצות ומרצי המחלקה לאמנות בבצלאל לבין בוגרתיה ובוגריה. זהו אתר פתוח למפגשים בין עמדות, שפות ומחוות חומריות, החוצים שדה דור ושדה פעולה כאחד.

את הסדרה פותחת תערוכה משותפת של עדו בר־אל ושלום חי, אחד שתיים מיקס.

פרופ’ עדו בר־אל הוא צייר, בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל ומרצה בכיר בה, וכיהן כראש המחלקה בשנים 2003–2011. שלום חי הוא אמן רב־תחומי, בוגר המחלקה לאמנות (2022) והתכנית לתואר השני באמנויות (2025), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

בבסיס הדיאלוג שמציעה התערוכה פועלת דיאלקטיקה של משחק כמנגנון מושגי כפול: מחד, פרקטיקה של ארגון מחדש, קריאה של מערכת באמצעות כליה שלה; מאידך, פעולה פנימית הפועלת מתוך התנאים שהמערכת עצמה מאפשרת, כדי לעקוף, לערער או להשעות את הקבוע שנדמה כמובנה בה.

זהו מהלך שאינו חותר תחת חוקי המשחק, אלא פועל על תפריהם ומפעיל את שפתם כדי לחשוף את מגבלותיהם: המשחק מייצב תנאים; המשחקיות מערערת אותם. 

העבודות בתערוכה התהוו מתוך אוצר חומרים שמקורו במרחב היומיומי והפונקציונלי: שמשוניות, פרספקס, פנסי אופנוע, שמשות, שולחן פינג־פונג וחפצים תעשייתיים. החומר אינו משמש מצע ניטרלי לפעולה אמנותית, אלא אתר טעון, הנושא עמו שכבות של שימוש, תפקוד וזמניות. המשחקיות אינה מנותקת מן החומר, אלא נובעת ממנו, כתגובה למטען הפונקציונלי שהוא נושא.

הפעולה הציורית — ספריי, פיגמנט, לכה או מחווה חומרית אחרת — פועלת בתוך המצע, תוך מיקוח עם מרחב שכבר נושא משמעויות. החומר, במובן זה, אינו משתלב בתוך המשחק אלא הופך, באורח פרדוקסלי, למבנה המשחק עצמו.

כמו כותרתה, גם התערוכה מאמצת  ספירה פתוחה של פעולה: אחד– מהלך של הבחנה; שתיים – כינון של יחס; מיקס – הספירה עצמה מתערערת ומאבדת את יציבותה.