אל שם | EL SHAM | الشام
תערוכה זוגית: צבי טולקובסקי, נועה קורניק
אוצרות: רעות ישעיהו, ליטל מרקוס מורין
נעילה: יום שישי 27.3.25
התערוכה 'אל שם' התגבשה מתוך סדרת מפגשים שנערכו לאחרונה בסטודיו של צבי טולקובסקי בלב ירושלים. היא מהווה נקודת שיא בעבודה המשותפת של טולקובסקי וקורניק שהחלה לפני מספר שנים, על הקו בין ישראל לצ'כיה.
כותרת התערוכה, הינה מתוך ציור של טולקובסקי בשם זה, העוסק בשאלת מיקום הסובייקט במרחב תרבותי וגיאוגרפי חסר משמעות ושורשיות מובהקת. בתוך המרחב החסר, 'אל שם' הינה נקודת ציון המשמשת אחיזה רגעית, פיקציה מוסכמת, חלק מגורל קולקטיבי של חיים במקום, שלעתים נדמה כשום מקום.
המילים עצמן מייצרות עולם, אך זהו עולם של הבניות מילוליות שמתקיימות מתוך קונצנזוס רגעי, שניתן לערער עליו באותה קלות שבה הוא נוצר. השפה אינה יציבה, היא פועלת בזירה שבה מבנים תרבותיים חורגים מהמשמעות המילולית שלהם והופכים לחומר.
המתח שבין המילה הכתובה לבין הדימוי החזותי, בין המסמן למסומן, הינו שיח מתמשך בעבודותיו של טולקובסקי. המילה הכתובה היא יצירה בפני עצמה, טרנספורמציה של המילולי אל זה החזותי, תהליך שבו האותיות מקבלות נפח, חומריות וויברציה.
מתודות העבודה של קורניק עוסקות לרוב בארעיות. היא יוצרת עבודות מחומרים שתוחלת חייהם קצרת ימים בשל תכונות החומר ממנו הן עשויות, כמו פסלי החול המוצגים בתערוכה. הארעיות של פסלים אלו, מול ציוריו של טולקובסקי הינם רמז לרגעים חמקמקים של משמעות, דבר שלא ניתן לאחוז בו במלואו, אך אי אפשר להתעלם מנוכחותו.
בין האמן והאמנית מתקיים דיאלוג רב דורי, העוסק בשאלת ההוויה, במרחב המשתנה תדיר במציאות מעורערת. זהו מרחב בלתי יציב, חמקמק, בין מילה לדימוי, מתוך חומר ארעי והיסטורי, הקיים מעצם מהותו או נברא יש מאין.
התערוכה 'אל שם' הינה חלק מסדרת תערוכות המוצגת בגלריה ביתא העוסקות באפן אינסטינקטיבי בהשלכות התקופה. קדמו לה 'הבטן הרכה' והתערוכה 'תא העצב'.
