"ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו.. ויברא את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם" (בראשית א)
להיות בצלמו של מישהו משמעותו להיות עם דמיון ממשי מזוהה אליו, דמיון צורני, העתק או צילום. להיות בעל תכונות, מאוויים, ערכים, כישורים וחסרונות דומים. להיכנס למצב תודעתי של להיות בצלם משמעו לתת את הדעת על נושאים מתחום אמונה דתית, פילוסופיה, תרבות, מדע וחברה, ולעסוק בשאלות קיומיות אישיות כמו: מה מקומי או ייעודי בעולם? מה ירשתי גנטית? היחס בין השפעות לעומת חופש בחירה או נטיות לב. איזה צל אני מטיל על הבאים אחרי? העבודות בתערוכה מתייחסות למונח צלם כאובייקט, מוצר סופי – דמות אל, צלמית או אליל תוך חקירה של המרכיבים הפנימים והתהליכים שהובילו את עשייתם.
היצירות מדבררות זיכרון, חיפוש וחלימה. יצירות כי נדמה שהן "מחפשות את צלמן".
פרשנויות מתפצלות לאפשרות של בריאת יש מאין לבין בריאה מיש קדום. בין רוח אלוהים כתנועת אויר ממשית לבין רצון, יעוד, פוטנציאל נשגב. צלם אלוהים כצורה, תבנית פיזית לעומת תכונות וערכים שיוחדו לאדם. התערוכה בצלם היא השלישית בסדרת התערוכות בצל / בצל-אל / בצלם, ובמידה רבה ממשיכה אותן. הסדרה שאפה להציג מגוון רחב של התייחסויות לנקודות המבט השונות ולעיתים מנוגדות לנושא רחב זה. היא ממשיכה פעילות בנושאים משיקים שבאו לידי ביטוי בתערוכות קודמות: בין חולין לקדושה, בין גילוי לכיסוי, מה למעלה מה למטה, בין שמיים וארץ. להציג תערוכה בנושא "בצלם" יכול להיתפס כפרובוקציה פתיינית, אולם הצבר העבודות והשיח עם האמנים והקהל במגוון התערוכות השונות הראה שיש ענין ממשי בנושא זה. להיות בצלמו של מישהו משמעותו להיות עם דמיון ממשי מזוהה אליו, דמיון צורני, העתק / צילום, להיות בעל תכונות, מאוויים, ערכים, כישורים וחסרונות דומים. להיכנס למצב תודעתי של להיות בצלם, משמעו לתת את הדעת בנושאים מתחום אמונה דתית, פילוסופיה, תרבות, מדע וחברה, ולעסוק בשאלות קיומיות כמו: ייעוד האדם בעולם, מה קיבל מקודמיו, חופש בחירה, נטיות לב, והשפעה על הדורות הבאים. עשיית צלם מעוררת עבודה אינטואיטיבית. חושפת חלקים מוצנעים של התודעה, ומשנה את היחס אליהם. הצל והצלם מתפתחים ממהויות נחותות בלתי ראויות ומאיימות לחומרי גלם ואנרגיה של יצירה. תוהו, בוהו, חושך, תהום ורוח הם חלקים בסיפור המקראי ברגע הבריאה ומטאפורית נמצאים גם בחבלי יצירה עכשווית.
