מציאות רדומה אוצרת: אביטל נאור וכסלר

זו הזמנה לראות את הכניסה לתערוכה כיקיצה, כחשיפת המעטפת הדקה המכסה על העיניים, שכשהיא מוסטת מתגלות שכבות שמתקיימות במקביל לחיי היומיום המוכרים. או ההפך, זו הזמנה לצלילה אל תוך חלום, אמנות שיוצרת מרחב הזייתי, חופשי ומדומיין שנפתחות בו אפשרויות חדשות שאין להן היתכנות ממשית. או שמא כך נראית המציאות כשמחסירים ממנה את מימד הזמן ומניחים להיסטוריה לנוע בחופשיות ולהשתנות?
סלוין מסדר את החלל, מסמן אותו בקווים אדומים זוהרים הנמתחים קדימה ואחורה, למטה ולמעלה. אך המבט המחפש המתגלה בעבודות שלו פונה מזרחה. המסע מתחיל דרך מסך המחשב שמולו, מימין הרשתות החברתיות, משמאל תוכנות הגיימינג והתלת מימד, אך פניו מזרח. אם אל עבר מדבר יהודה או הרחק בזמן אל המזרח הקדום הגלום ביצירות "אורסולימום" וב"ואריאציות עמוד ענן".
סלוין אף ממשיך מזרחה אל המזרח הרחוק שמעסיק אותו לאורך השנים ומתגלה לפרקים ב"בתוך הרגע" וב"החיים הצפים", וביתר שאת בסרטו החדש "קריאה לחלומות" שיוקרן פעמיים במהלך התערוכה (31/10,21/11). רצף דימויים תזזיתי מופיע במיצב הוידאו "בתוך הרגע", מקורן בחשבון האינסטגרם של סלוין. בליל של דימויים אישיים, צילומי מקומות בארץ ובעולם, כרזות, פסולת, דמויות ומבט אורבני. המקצב המהיר שחורג ממה שהעין מסוגלת לקלוט ושפע הדימויים האקראיים משקפים את חוויית השוטטות ברשת, את חרדת ה-FOMO, את השיתוף האישי-המוני שברשתות החברתיות, מידע שאובד מרוב עודפות.
היצירה מוצגת כמערך של שמונה מסכים שנראים רק מרחוב יפו, אם מבעד לחלונות הרכבת הקלה ואם לעיניהם של עוברי האורח. "בתוך הרגע" מהווה את המעטפת הפיזית והתודעתית של התערוכה, ומוצגת בה אותה מציאות ממסכת ומסממת של גירויים מידיים ומסחריים ששוטף אותנו כמבול. נראה שכדי להצליח להקשיב לקוד הסודי המסתתר בהם יש להחשיך, להאט, לעצום עיניים ולפקוח אותן בעולם אחר. בתוך הגלריה החשוכה מהבהבים ופועמים במקצב לא קבוע, קווים אדומים, מיצב שמתרגם את הסאונד שמחוץ לגלריה והופך אותו לאור בתוכה. הקשר הסמוי הזה בין החוץ לפנים משווה לצלילים הנשמעים מהרחוב איכות של מסר סודי, אזהרה, גבולות שמודגשים באדום ואין לחצותם, כמו היו אזורי מלחמה.
במיצב וידאו תלת ערוצי "ואריאציות עמוד ענן", נשקפות פיסות ממדבר יהודה ומהנגב לצד צילומי מחצבות ואתרי בניה שחלקם נצפים מבעד למצלמות אבטחה. במסע המדברי נגלים מדי פעם ארמונות-מקדשים וכן מבנים ייחודיים שנראים כאסמבלאז' של בתים הרוסים. מתוך הנופים הבראשתיים חודרות קרני אינפרא אדומות שבולשות ומזהמות את מרחבי הקדומים בנוכחות מאיימת וחודרנית. הקרניים פונות אל הצופה ומביטות בו כאילו נוכחותו בתערוכה היא הסגת גבול. עמוד הענן במקרא היה מופע אלוהי סמלי שהנחה ושמר את דרכם של בני ישראל במדבר. "עמוד ענן" הוא גם שמו של מבצע צבאי שנערך ב-2012 ברצועת עזה, ועמודי הענן המיתמרים ביצירה נראים כענני אבק שנוצרו כתוצאה מפיצוץ. כך שבכותרת ישנה גם נימה אירונית המצביעה על הזיהוי שנוצר בין מנגנון אנושי כוחני לכוח אלוהי מיטיב. המדבר מופיע כמקום של שממה ומכונות בעולם שהנוכחות האנושית נעדרת ממנו, כאילו היה כאן אדם עד לא מזמן אך כבר איננו. בעולם שכזה מופיעים דימויים חדשים כמו ב"החיים הצפים", אינטראקציות שונות בין איברים וחלקיקים של ישויות דיגיטליות.
אדם, חיה, מכונה ושרטוטים כלליים נפגשים, מתחברים ונפרדים עד כי נוצר רצף דימויים אסוציאטיבי ומטריד. אוסף של פיסות מידע נטולות הקשר, בהן משובצות מילים בשפות זרות וקטעי אנימציה, כמו היה זה חלום בהקיץ או אפילו סיוט של תוכנות מחשב. החיפוש אחר כיוון בעולם חסר פשר ומוצא מופיע באורסולימום- כמסע עתידני אל עבר חורבות ירושלים הפרה-מקראית - אורסלימום כפי שהיא מופיעה בכתובת מצרית מ1300 לפנה"ס. נער צעיר, בחליפת אסטרונאוט יוצא למסע שיתכן כי הוא יתקיים בעתיד ואולי הוא גרסה מעודכנת לאפוסים שתארו מסעות גיבורים בתרבויות האזור בימים עברו. המפגש בין מבנים, צלילים וטכנולוגיה מתקדמים לבין מערות, שכבות ארכיאולוגיות הקבורות מתחת לאדמה ודימויים מזמן הווה, יוצרים תחושה של ציר זמן משובש שניפגש כמעגל של עבר ועתיד. מרחבים גיאוגרפיים מוזרים ובלתי אפשריים, נגהות אור שמזכירות ריטואליים דתיים של דתות שונות, ובקצה כל אלה אדם בודד במסע של גילוי עוורונו.