בימים המשונים שאנו חיים בהם, נדמה כי העולם האט את סיבובו הרגיל, התערוכה קרוסלה מפנה את המבט אל עצם הסיבוב. התערוכה מציגה עבודות חדשות- מיצבים, ציורי קיר, וידאו ואיורים של שבעה מאיירים ואמנים המתייחסות אל ההיבט המעגלי של המרחב הפיזי, של מעגל החיים ושל החוויה הנפשית האנושית.
בילדות הקרוסלה מספקת שעשוע, ריגוש, עונג ופליאה, אך עם ההתבגרות, היא הופכת לאובייקט המעורר בחילה, סחרחורת, תחושת איבוד שליטה ושיבוש ההתמצאות במרחב. מה יש בה שמכיל מנעד קיצוני כל-כך של חוויות? בעולם המבוסס נרטיבים והתקדמות ליניארית, התנועה המעגלית במרחב מציעה אפשרות אחרת. כזו שאינה נמדדת במונחים של הישג, קדמה או הספק, אלא בתנועה רפיטטיבית, הנבחנת במושגים של משך, התמדה, מהירות ושיבה מחודשת אל נקודה מוכרת.
בילדות קרוסלה מספקת שעשוע, ריגוש, עונג ופליאה, אך עם ההתבגרות, היא הופכת לאובייקט המעורר בחילה, סחרחורת, תחושת איבוד שליטה ושיבוש ההתמצאות במרחב.
בעולם מבוסס נרטיבים והתקדמות ליניארית, התנועה המעגלית במרחב מציעה אפשרות אחרת. כזו שאינה נמדדת במונחים של הישג, קדמה או הספק, אלא בתנועה רפיטטיבית, הנבחנת במושגים של משך, התמדה, מהירות ושיבה מחודשת אל נקודה מוכרת.
העבודות בתערוכה מתייחסות לנושאים שונים; ההיבט המעגלי של המרחב הפיזי המתייחס אל הגוף כציר שהעולם סב סביבו. ההיבט הסמלי שבמעגל החיים, לידה, ילדות, זקנה, מוות וחוזר חלילה.
ההיבט המעגלי שבחוויה הקיומית האנושית יכול להתבטא במובן הסיזיפי של "השיבה הנצחית", מושג פילוסופי שנזכר בתרבויות שונות והתנסח בכתביו של ניטשה, או להבדיל, בתחושה של לכידות פנימית בין רגעים מתקופות שונות שמתפתחים למול עיננו לסיפור מופלא שהולך ונטווה במעגל.
